וואו. לא כתבתי כאן כבר שלוש שנים. אתם זוכרים מה קרה לפני שלוש שנים, נכון? מלחמה. בשביעי באוקטובר נקראתי לדגל יחד עם מאות אלפי מילואימניקים. נלחמנו, חזרנו הביתה, חזרנו להלחם שוב וחוזר חלילה.

אחת הסיבות שלא כתבתי כאן ברורה – הייתי יותר זמן במילואים מאשר בבית, וכשהייתי בבית הייתי עסוק בעיקר בשיקום החיים האישיים, המשפחה ומקום העבודה.

אבל הסיבה השניה, ואולי המשמעותית יותר, היא שהייתי עסוק בכתיבה במקום אחר. אחרי יותר מ-450 ימי מילואים, אני מתרגש לבשר לכם שסיימתי לכתוב ספר שמתאר את קורותיה של הפלוגה עליי פיקדתי בשנה הראשונה של המלחמה.

מגיוס החירום שהחזיר אותנו למורשת הקרב של מלחמת יום כיפור, העליה לצפון, הירידה המפתיעה לדרום. התמרון בעזה, הלחימה, הנפגעים, ההצלחות, הכשלים, ההתלבטויות והקשיים. הכל מתואר מזווית הראיה שלי מתוך הטנק ומחוצה לו.

לספר קוראים "פלוגה ב' – יומן מלחמה", והוא נולד מתוך צורך פנימי עמוק לשתף ולתעד. כבר בזמן הערכת המצב הראשונה בבונקר הדחוס בחרמון הבנתי שאנחנו בעיצומו של אירוע היסטורי, והתחלתי לכתוב. כתבתי בזמן אמת, בין משימות, לעיתים קרובות מתוך הטנק, בשורות דחוסות, כמעט בקוד. המשכתי לכתוב גם כשחזרנו הביתה, ויחד עם עדויותיהם של חיילי הפלוגה הרכבתי פסיפס עשיר וחשוף של התחושות, הפחדים והחברות שליוו אותנו.

תמיד אמרתי לחיילים שלי שפלוגת מילואים היא "תעודת הביטוח" של עם ישראל. משלמים כל שנה קצת, בימי מילואים ובנתק מהבית, בתקווה שלא נצטרך להפעיל אותה. בשביעי באוקטובר המדינה הפעילה את הביטוח הזה, והתייצבנו. זכיתי להוביל את הפלוגה המופלאה הזו, שהפכה למשפחה השנייה שלי, לאורך הלחימה.

איך מוציאים את זה לאור? ביחד.

הספר מוכן, הוא כתוב, אבל כדי שהוא יגיע למדפים ויוכל לגעת בכל בית בישראל, אני זקוק לתמיכה שלכם. פתחתי פרויקט מימון המונים בהדסטארט, ואני מזמין אתכם לקחת חלק, לתמוך ולהיות שותפים שלי ושל הפלוגה לדרך.

רק ביחד נצליח להוציא את הסיפור והזיכרון של פלוגה ב' לאור.

היכנסו לקישור, בחרו את התשורה שלכם כאן בעמוד, והצטרפו אליי למשימה החשובה הזו