בארץ אורבניה עושים ילדים

לאחרונה הושק הפודקאסט “רונן ושרה מדברים ציונות” העוסק, כצפוי, בפרשנות ימנית על המציאות הישראלית.

אני מקשיב לפודקאסט מפני שאני מקפיד להחשף למגוון דעות בציבור הישראלי, וגם כי שרה ואני מכירים כבר 20 שנה (אלוהים, כמה אנחנו זקנים!)

לשלושת הפרקים הראשונים האזנתי בהנאה, למרות שלא הסכמתי לחלק ניכר מהדברים. מהפרק הרביעי שעסק בקמפיין לצמצום ילודה בעיקר התעצבנתי. וזאת למרות שבשורה התחתונה אני מסכים עם השקפתם שאין לצמצם את הילודה בישראל כעת.

בפרק מבקרים שרה ורונן את הקמפיין לצמצום הילודה המובל בעיקר ע”י אנשי אקדמיה מעל גבי דפי עיתון הארץ. הביקורת שלהם התעלמה מטיעונים רבי משקל, פטרה אותם כתירוצים בלבד, התמקדה בקוריוזים קיצוניים ולא העמידה כמעט טיעונים משמעותיים בעד המשך הילודה למעט ססמאות כמו “ילדים זה שמחה” ו-“ילדים הם העתיד שלנו”. 

המציאות היא שכל מערכת אקולוגית על פני כדור הארץ, כולל האנושות עצמה במשך מרבית קיומה, נמצאת בשיווי משקל או שואפת אליו. בעולם סופי אין דבר כזה ריבוי עד אינסוף. גם כשמין מסוים מתרבה בקצב מואץ, בשל כניסה לשטח חדש או בגלל השתנות התנאים, בסופו של דבר הריבוי נעצר בשל התמעטות המשאבים הזמינים ונוצר שיווי משקל חדש.

גם המין האנושי ייתקל במוקדם או במאוחר (יש הטוענים שכבר נתקלנו) בקצה גבול היכולת להתרבות. זה יקרה בעוד 10 שנים, או 50 או 100 או 200 שנים, תלוי בהתפתחות הטכנולוגיה ובהעדפות רמת החיים של האנושות על חלקיה השונים. אבל זה יקרה.

לכן השאלה האם המין האנושי יצטרך לצמצם את הילודה היא לא שאלה, אלא עובדה. השאלה היחידה היא מתי זה יקרה. ועל זה אפשר וצריך להתווכח.

מהצד השני ישנם טיעונים כבדי משקל נגד צמצום הילודה. ברמה העולמית, צמצום הילודה מייצר, לפחות בטווח הביניים, בעיית איזון שבה יותר ויותר פנסיונרים הנסמכים על עבודתם של פחות ופחות עובדים. 

מבחינה לאומית ישנם שני טיעונים נוספים: 

הראשון, העם היהודי טרם התאושש דמוגרפית מהשואה – טרם חזרנו לגודל האוכלוסיה היהודית שחייתה ב-1939, ובטח שאיננו קרובים לגודל האוכלוסיה היהודית שהייתה אמורה לחיות בעולם לו אותם יהודים היו ממשיכים להתרבות.

השני, ואולי החשוב יותר – אין להכחיש שאנחנו נמצאים במירוץ, שלא לומר מאבק, דמוגרפי לבסס בא”י רוב יהודי מוצק לדורות.

אלו טיעונים שמטים את הכף לעידוד המשך מגמות הילודה בישראל. אבל הם לא מבטלים את ההכרח להגיע יום אחד לשיווי משקל בגודל האוכלוסיה. אחרת, נגיע למצב שבו כל תושבי המדינה יגורו במגדלים, ושכדי לראות טיפת טבע נצטרך לטוס לחו”ל.

כתב את זה יפה מכולם אורי אורבך ז”ל בקטע קצר על ארץ אורבניה.

בינתיים, כל עוד אוכלוסיית ישראל ממשיכה לצמוח בקצב מכובד, עלינו לעשות ככל שביכולתנו כדי שצמיחה זו תהיה ברת קיימא, תאפשר רמת חיים גבוהה לכל תושבי המדינה תוך פגיעה מינימלית בערכי טבע, נוף ומורשת יהודית ועולמית.

אם אהבתם את מה שקראתם ואתם רוצים לקרוא עוד, אנא שתפו והירשמו לקבלת עדכונים בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש. זה פשוט – רק להכניס כתובת דוא"ל בראש העמוד.

2 מחשבות על “בארץ אורבניה עושים ילדים

  1. העולם גדול וברובו ילודה שלילית. לא כל צאצא לישראלים צריך וחייב לגור בישראל. אם ישראל תהיה צפופה מדי, מי שירצה יוכל לגור בנכר. זה לא סיבה לא להוליד אותו מלכתחילה.

הגב כאן:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s